תקרת ויטראז׳ בפריז
בריאת העולם במופשט. 150 מ”ר. בית כנסת “אם הבנים” ברחוב לפובור במארטה 130. ביצוע בשנים 1987 עד 1990
הקדמה
ויטראז’ הוא לא רק יצירה אמנותית אלא גם אמצעי להעברת מסרים רוחניים. בפרט, ויטראז’ המדבר על “בריאת העולם” מהווה אמירה חזותית על התהליכים הפיזיים והמופשטים שקשורים בהתהוות החיים והבריאה. בבית הכנסת “אם הבנים”, הותקן ויטראז’ בגודל 300 מ”ר, שבוצע בין השנים 1987 ל-1990, והוא משקף גישה ייחודית לתהליך זה.
עיצוב המושג
הויטראז’ מתחיל בעבודת תכנון מורכבת, שבה האמן נדרש להבין את הרעיון לא רק כהיבט קוסמי אלא גם כעיקרון המנחה את החיים היום-יומיים. כל צבע וכל צורה בויטראז’ נושאים עמם משמעות – האור והצל, המעבר בין יקום מושלם לממשות הפיזית. תהליך זה דורש ידע בעיצוב ובעל גישה פילוסופית שמגשרת בין התיאוריה לאומנות.
החומרים
הויטראז’ עשוי מזכוכית צבעונית, חומר טבעי שמקנה לו איכות ייחודית כשמעבר דרכו אור השמש, והופך אותו למיצג של אור וצבע. בשלב זה, האמן בוחר חומרים שונים – מזכוכית שקופה ועד זכוכיות אטומות, עם טקסטורות כמו גם לשלב חומרים נוספים שיכולים לשדרג את החוויה החזותית. הרעיון המרכזי הוא לדמות את הבריאה – אור, מים, אדמה ואוויר.
התהליך הביצועי
תהליך היצירה כולל מספר שלבים:
- רישומים וסקיצות: בשלב ראשון, האמן יוצר סקיצות של הויטראז’ ומבצע תכנון מלא, כולל בחירת הצבעים והצורות שיביאו לידי ביטוי את המשמעות של הבריאה.
- קביעת מידות: בהתאם לגודל המשטח, בעשייה שנמשכה שלוש שנים, יש לקבוע את המידות המדויקות של כל חלון.
- גזירה והרכבה: לאחר שסיימו את הסקיצות, חשוב לחתוך את זכוכיות הצבע בהתאם לתכניות ולחבר ביניהן כאשר כל שכבת זכוכית מספקת נראות שונה בזמן שהאור פוגע בהן.
- התקנה: בשלב האחרון, הויטראז’ מונח במקומו, תוך תשומת לב רבה לפרטים, כך שהוא משלב בצורה מושלמת עם הארכיטקטורה של בית הכנסת.
השפעה ותגובת הקהל
לאחר ההתקנה, הויטראז’ “בריאת העולם” הפך למוקד תשומת לב בבית הכנסת “אם הבנים”. המראה המרהיב של האור החודר דרך הזכוכית צבעונית, כמו גם משמעותו העמוקה, יצרו חיבור רגשי בין המתפללים למקום. זהו אינו רק ויטראז’ אלא מקור השראה – הוא מהווה סמל לתחייה רוחנית, למורשת ולמסורת שהמשיכה להתקיים.
סיכום
ויטראז’ “בריאת העולם” בבית הכנסת “אם הבנים” הוא דוגמה מצוינת לאומנות ששואבת השראה מהעולם הפיזי והמורכב שסובב אותנו, והופכת אותו למקום מחובר, חי ונושם של ערכים רוחניים. הפרויקט, שנמשך בין 1987 ל-1990, לא רק יצר חלל תפילה מרהיב אלא גם הכניס לתודעה הקולקטיבית את התהליך המופשט של הבריאה, המשקף את האמונה, התרבות והקהילה היהודית.